top of page
Search

הבלוף על הצורך שנתניהו יכהן חצי שנה בראשות הממשלה בטרם יעביר שלטון והבלוף על ״העם בחר באחדות״.

מאז היוודע תוצאות הבחירות בספטמבר, שמשמעותם העיקרית הייתה ״תיקו״ התחיל הבאזז השגוי האומר ״שהעם בחר באחדות״ ובהמשך הניסיונות להגיע לאותה אחדות עם המסר המוזר של חצי שנה לנתניהו כפתיחה לרוטציה.


אז בואו נתחיל באמירה ״שהעם בחר באחדות״.

העם לא בחר באחדות!!! העם בחר במפלגות וגושים כאשר כל בוחר רצה שהמפלגה שלו תנצח ולא שתלך לאחדות! נכון שכחול לבן וישראל ביתנו הכניסו את האחדות לתוך הקמפיין שלהם, כל אחת מסיבותיה. כחול לבן בעיקר בהבנתה שאין ביכולתה להגיע עם גוש שישיג 61 חברי כנסת, לעומת זאת יש ביכולתה להתחרות בליכוד בהישג האלקטורלי מפלגתי (מה שאכן קרה). נכון שכחול לבן בהחלט רצתה אחדות בהובלתה על מנת לייצר מסה קריטית של רוב קואליציוני שיאפשר להתמודד עם אתגרים מהותיים ולשקם נזקים חמורים. ישראל ביתנו אימצה את האחדות הליברלית בעיקר מסיבות של מיתוג מחדש ופנייה לקהלים חדשים עבורה, שאינם ה Base המסורתי שלה ואכן ניכר שהשיגה את ההישג האלקטורלי, גם אם לא הצליחה למנף אותו להקמת ממשלה חילונית ליברלית, או אחרת. הליכוד לעומת זאת הדגיש חזור והדגש בקמפיין האחרון שפניו אינם לאחדות אלא לממשלת ימין. הדיבור על אחדות בליכוד ובמפלגות הימין החל כתוצאה מאילוץ ולא מאידאולוגיה.


האם יש בסיס לדרישה של נתניהו לחצי שנה ראשונה בראשות הממשלה?

מה עומד בבסיס הדרישה לחצי שנה ראשונה של נתניהו, או מה עומד מאחורי ההסברים לצורך הזה, שמעטים מאד קונים אותם. דוברי הליכוד חזרו וציינו כמה מרכיבים ״בצורך או בהכרח״ לאותה חצי שנה.

הראשון הוא סיפוח בקעת הירדן. השני השלמת תכנית המאה. השלישי מערכת היחסים האישית בין נתניהו לטראמפ והרביעי המפתיע היה בצורך של גנץ ללמוד מראש ממשלה מכהן לפני שיכנס לתפקידו. אני טוען שאף אחד מהם אינו רלוונטי ובוודאי שאינו הכרחי. יתרה מכך את מרבית היעדים הללו ניתן להשיג ללא אותה חצי שנה.


על מערכת היחסים של נתניהו עם ממשל טראמפ ניתן בהחלט לומר שבטווח הקצר מאד היא עשויה לסייע, אולם בהנחה שנתניהו יכהן כשר בכיר בקבינט ומספר 2 בממשלה, יש להניח שהוא אמור להעמיד את יחסיו הטובים עם טראמפ לשירות המדינה וזה אינו מותנה בהיותו ראש הממשלה. אגב, בטווח הארוך מערכת היחסים בין ארה״ב לישראל לא נשענת על מערכת יחסים זמנית בין ראשי המדינות ברגע נתון אלא על אינטרסים לאומיים וניתוחים אסטרטגיים מקצועיים.

סיפוח בקעת הירדן יקום וייפול על הסכמה קואליציונית, בראש וראשונה בין הליכוד וכחול לבן, וכן על הערכת סיכונים והזדמנויות של גופי ההערכה הלאומיים (צה״ל, שב״כ, משרד החוץ, מועצה לביטחון לאומי). ללא הסכמה קואליציונית לא יתקדם המהלך גם אם נתניהו בראש וגם אם גנץ בראש.


גם בהקשר לתכנית המאה, היא תטופל בראש וראשונה על בסיס ניתוח מרכיביה, ההיבטים המדיניים ביטחוניים וההיבטים הפוליטיים הרגישים מאד. גם כאן בהינתן הסכמה ובתמיכת הגופים המקצועיים היא יכולה לנוע קדימה ללא קשר אם נתניהו בראש או שהוא מספר 2 שישתתף בקבלת ההחלטות.


לגבי הטיעון המוזר שגנץ צריך ללמוד... אני יכול לומר שזה טיעון יהיר ובלתי רלוונטי בעליל. כאשר נתניהו נכנס לתפקיד ראש ממשלה מבלי שהיה אפילו יום אחד בתפקיד שר, איש לא טען שהוא צריך חניכה. כאשר בגין נכנס לתפקיד ראש ממשלה כשרוב חייו הפוליטיים היו באופוזיציה (למעט תקופה קצרה מאד בממשלת חירום שקמה ביוני 1967). נתניהו מרבה לתת דוגמאות מהממשל האמריקני, אז שם The winner takes it all!! רוב הנשיאים הנבחרים בארה״ב מגיעים לבית הלבן ללא רקע כלשהו ברמה המדינית ביטחונית והם נכנסים לתפקידם ביום שנקבע בחוקה. כן, שם הם מתבססים על המערכות הלאומיות המקצועיות אשר מייצרות את ההמשכיות. גם בישראל אותן מערכות קיימות והן לא מתחלפות אלא מהוות בסיס איתן להעברת השלטון. יתרה מכך, והיה ובני גנץ היה מתמנה לראש ממשלה הוא היה מגיע עם אלפי שעות ממשלה, קבינט, מטבחון, ניהול מערכות, ניהול משברים, ניסיון בקבלת החלטות ועוד. ניסיון עשיר פי כמה מזה שאתו נכנס נתניהו לתפקידו ב 1996.


אז מה באמת עומד מאחורי הדרישה המוזרה הזאת? כולם יודעים אבל רמת האינטגריטי הירודהֿ, אם בכלל קיימת, גורמת להם לבנות טיעון עטוף בנימוקים ילדותיים והעיקר לחשוב שכולנו מטומטמים.

96 views0 comments

Recent Posts

See All

בני גנץ, למרות המון כוונות טובות, עליך לפרוש ולא להתבזות באי מעבר אחוז חסימה!

״הערת עסק חי״ לכחול לבן. מכתב גלוי אל בני גנץ מאת: עמוס מלכא. כאיש עסקים מזה 19 שנים בחרתי לנתח את מצבה של כחול לבן בקריטריונים כללים מעולם העסקים וספציפית כחברה ציבורית שגייסה הון בשלושה סבבי גיוס וש

בני גנץ - למרות חוסר האמון, כתבי האישום, החשדנות ודריסת הדמוקרטיה, צו השעה – ממשלת אחדות או חירום

צירוף האירועים של מגפת הקורונה, הפלונטר הפוליטי המלווה בחוסר אמון, שסע עמוק וחשדנות קיצונית והסכנה האמיתית לדמוקרטיה, הוא בהחלט בגדר Worst Case Scenario – התרחיש הקיצון. במידה ואחת הצלעות ״במשולש״ זה

Comments


Post: Blog2_Post
bottom of page